top of page
חיפוש
תמונת הסופר/תאביה גיטרמן

מה זה ריפוי בעיסוק?

עודכן: 29 ביולי 2023

ריפוי בעיסוק? ריפוי ועיסוק? ריפוי בעיסוי? פיזיותרפיה?

כל מה שרציתם לדעת על ריפוי בעיסוק ולא העזתם לשאול..

מה זה ריפוי בעיסוק? | אביה גיטרמן

כאשר אדם מן הישוב מהרהר במושג ״ריפוי בעיסוק״, ישנה נטייה לדמיין פעילויות יצירה כמו סריגה, תפירה או מקרמה, וכן טיפולים המשלבים עיסויים. תמונה זו רחוקה מן המציאות.

מטרת העל של מקצוע הריפוי בעיסוק היא לסייע לאדם, המתמודד עם ליקויים מוטוריים, סנסוריים (תחושתיים) וקוגניטיביים, לתפקד באופן עצמאי, ככל הניתן, ולהשתלב באופן מיטבי בחיי היומיום שלו. הליקויים עשויים להופיע כתוצאה מפגיעה מולדת או נרכשת.

המושג ״עיסוק״ מתייחס לפעילויות השונות שאדם מבצע בחיי היומיום, כמו לבוש, אכילה, רחצה, נטילת תרופות, שימוש בטלפון הנייד, עבודה, לימודים, נהיגה ועוד.

מרפאים ומרפאות בעיסוק עובדים במסגרות שונות, כמו קופות חולים, בתי חולים, מכונים להתפתחות הילד, טיפת חלב, בתי אבות, מסגרות חינוכיות, חברות הייטק ועוד, ומטפלים במגוון אוכלוסיות כמו פגים, ילדים עם התפתחות תקינה, ילדים ונוער המתמודדים עם מגבלה מסוימת המשפיעה על תפקודם, מבוגרים לאחר פגיעה אורטופדית ונוירולוגית, מבוגרים בגיל השלישי, מבוגרים המתמודדים עם הפרעות פסיכיאטריות ועוד.


הטיפול בריפוי בעיסוק בתחום השיקום הפיזיקלי מתמקד בשיקום ליקויים מוטוריים, סנסוריים (תחושתיים) וקוגניטיביים, המשליכים על מידת העצמאות בתפקוד האדם. במסגרת הטיפולים מתבצעת הערכה מקיפה של הליקויים ועל בסיס הממצאים מתבצעת התאמת תכנית טיפול אישית, תוך דגש על הרצונות, על הצרכים של האדם ועל סביבתו הפיזית והאנושית.

תהליך השיקום עשוי לנוע בין טיפול קצר מועד ועד לתקופה של מספר חודשים, בהתאם לאופי ולחומרת הפגיעה. אנשים המתמודדים עם מחלה כרונית יזדקקו לעיתים לשיקום ממושך יותר, הנמשך לאורך שנים.


הטיפול בריפוי בעיסוק לאחר פגיעות ראש משלב, בין היתר:

  • שיפור ושימור תפקודים מוטוריים, כמו טווחי תנועה פסיביים, כח שריר, תנועה אקטיבית רצונית, טונוס שריר, בקרת התנועה ומוטוריקה עדינה. לאחר פגיעת ראש עשויה להופיע פגיעה באחד או יותר מהמרכיבים הללו, וכתוצאה מכך תיתכן ירידה ביכולת לתפקד באופן עצמאי. הטיפול בריפוי בעיסוק שם דגש על תרגולים תפקודיים אינטנסיביים, חוזרניים ומכווני מטרה, כחלק מעקרונות הלמידה המוטורית, על מנת להביא שיפור מיטבי בתפקוד השרירים.

  • שיפור ושימור תפקודים סנסוריים (תחושתיים), כמו ראייה, שמיעה, מגע על סוגיו וטמפרטורה. לאחר פגיעות ראש עשויה להופיע פגיעה במערכות התחושה השונות, וכן ליקוי בעיבוד המידע הסנסורי שמתקבל. ישנן גישות רווחות לטיפול בליקויים מסוג זה, כמו דה-סנסטיזיציה (חשיפה הדרגתית) ו-Sensory re-education (אימון לשיפור מרכיבי התחושה). ליקויים בראייה שכיחים מאוד לאחר פגיעות ראש נרכשות, ועשויים להתבטא בצמצום שדה הראייה, בקושי למקד מבט, בטשטוש או בכפל בראייה, בקושי בעיבוד המידע הויזואלי שמתקבל כמו היכולת לאמוד מרחק וגודל של עצמים ועוד. ליקויים בראייה משליכים באופן ישיר על התפקוד היומיומי ועל מידת הבטיחות (סכנת נפילות ופציעות נוספות). טיפולים בריפוי בעיסוק, המתמקדים בשיקום ראייה, כוללים תרגולים לשיפור תפקודי הראייה: מיקוד מבט, תיאום בין שתי העיניים, קשר עין-יד במטלות תפקודיות (כמו דיוק בעת הושטת היד לחפץ), מעקב העיניים אחר חפץ (כמו איתור סכנות בעת חציית כביש). בנוסף, ישנה התייחסות להתאמת הסביבה, כמו שינויים בתאורה ושימוש בצבעים מנוגדים (קונטרסט) לשיפור יכולות הראייה (למשל בעת קריאה במחשב או בטלפון הנייד). הטיפולים בריפוי בעיסוק בשיקום ראייה עוסקים גם בהתאמת אביזרי עזר, כמו טכנולוגיות ועזרים להגדלת הכתוב, מתן המלצה להתאמת משקפי ראייה בהתאם לסוג הפגיעה ועוד.

  • תרגולים לשיקום קוגניטיבי (יכולות חשיבה) כמו זיכרון, קשב, תפקודים ניהוליים (תכנון, בקרה, אינהיביציה ועוד). הטיפולים בריפוי בעיסוק מתמקדים בשיקום המרכיבים הקוגניטיביים הלקויים באמצעות התפקוד – הקניית אסטרטגיות לביצוע מיטבי יותר וכן לעיתים נדרש תרגול חוזרני לתפקוד הלקוי על מנת להשיג ביצוע ״ללא טעויות״ (Errorless Learning). מידת התיווך שניתן על ידי המרפאים בעיסוק תלוי במידת הירידה הקוגניטיבית.

  • תרגולים תפקודיים חוזרניים, אינטנסיביים ומכווני מטרה, בהתאם לעקרונות הלמידה המוטורית. ידוע כי תרגול חוזר ונשנה של מטלה תפקודית מחיי היומיום, אותה האדם מתקשה לבצע, מקדם למידה מוטורית במידה הגבוהה ביותר, וסביר כי על ידי כך יושג שיפור תפקודי במידה רבה יותר, בהשוואה לתרגול שאינו מקושר למטלה תפקודית.

  • התאמת אביזרי עזר, במסגרת טיפולי ריפוי בעיסוק לאנשים לאחר פגיעת ראש, לרוב נועדה על מנת ״לפצות״ על ליקוי מוטורי משני לפגיעה. התהליך של התאמת אביזרי עזר כולל איסוף מידע, הערכה והגדרת יעדים. בהתבסס על כך, מתאפשרת התאמת האביזרים למטופל – בין אם אביזרים הקיימים בשוק ובין אם אביזרים מותאמים באופן אישי. חשוב לציין כי התהליך של התאמת אביזרי עזר בטיפולי ריפוי בעיסוק הוא תהליך דינמי שעשוי להשתנות לפי ההתקדמות בתפקוד המוטורי והקוגניטיבי. השימוש באביזר עזר עשוי להיות זמני או קבוע, בהתאם לצורך.

  • התאמת סדים – לאחר פגיעה במערכת השלד או פגיעה במערכת העצבים המרכזית נדרשת לעיתים התאמה של סדים לשמירה על מנח היד או הרגל, וכן לצורך שיפור תפקוד אקטיבי של היד או הרגל. במסגרת הטיפולים בריפוי בעיסוק יותאמו סדים באופן אישי, בהתאם לאופי הפגיעה ולמטרת הטיפול.

  • טיפול בצלקת ניתוחית – הטיפול בצלקת לאחר ניתוח הוא מהותי. הטיפולים בריפוי בעיסוק יינתנו דגשים לטיפול בצלקת, כמו שימוש ביריעות סיליקון והדרכה לעיסוי רקמת הצלקת לצורך ריכוך הרקמה, מניעת הידבקויות והשטחת הצלקת לגובה העור במידת הצורך.

  • התאמת מערכות תקשורת חליפית תומכת (תת״ח) – פגיעת ראש עשויה לגרום למגבלה ביכולות התקשורת, בין אם מדובר ביכולת פיזית או מילולית. בטיפולי ריפוי בעיסוק, בשיתוף עם קלינאי התקשורת, יותאמו פתרונות לתקשורת חליפית תומכת באופן אישי לכל אדם, כמו מחשב תקשורת, מערכות מיקוד מבט, מכשירי פלט קולי, בשילוב עם אביזרים נלווים כמו זרועות למחשבים, עכברים ומקלדות מותאמים ועוד.

  • הבניית סדר יום הכולל עיסוקים משמעותיים לאדם – בניית סדר יום בטיפולי ריפוי בעיסוק היא תהליך חשוב ומשמעותי. לאחר שינוי במצב הבריאותי, ובמיוחד בעת תהליך שיקומי, חל שינוי בשגרות ובהרגלים של האדם. עקב כך, סדר היום לרוב דל מעיסוקים משמעותיים, ומרבית שעות היום חולפות ללא מעש, או לחילופין מוקדשות לשינה מרובה ולצפייה ממושכת בטלוויזיה. מרבית האנשים אינם שבעי רצון מכך, וכמהים להבניית סדר יום הכולל עיסוקים מגוונים ומשמעותיים להם. הבניית סדר יום מתבצעת במסגרת טיפולי ריפוי בעיסוק, בשיתוף עם האדם ובני משפחתו. סדר יום מאפשר ארגון ושליטה במטלות לביצוע, מאפשר איזון וגיוון העיסוקים לאורך היום, מאפשר ניהול זמן יעיל יותר, יכולת לתכנן מראש טיפולים ופעילויות. הבניית סדר יום מסייעת ליצירת תחושת ביטחון ושליטה במה שעתיד לבוא.

  • התמודדות עם כאב וניהול אנרגיה – בטיפול ריפוי בעיסוק חשיבות רבה ניתנת לניתוח הפעילות ודרכי הביצוע של הפעילויות היומיומיות של האדם. באמצעות ניתוח זה ניתן לזהות את המצבים שבהם מתעורר הכאב. הדבר מאפשר למטפל לייעל את הפעילות ולהפחית את הכאב על ידי תכנון שינויים בדרכי הביצוע או במנהגים היומיומיים של האדם. בנוסף, באמצעות ניתוח הפעילות ודרכי הביצוע ניתן גם להעריך את יעילות הביצוע בפעולות מסוימות ולבחון האם הן משפיעות על הכאב וניהול האנרגיה בצורה חיובית או שמא גוזלות אנרגיה מיותרת מהאדם. זה יכול לכלול שינויים בטכניקות הביצוע, שינוי סביבתי או התאמה של אביזרי עזר על מנת להפחית עומסים מיותרים שעלולים לגרום לכאב.

  • התאמת הסביבה הביתית – התאמת דיור בריפוי בעיסוק היא תהליך שכולל תצפית והערכת החסמים בסביבה הביתית, שמגבילים את האדם להיות עצמאי ככל הניתן בביתו. לאחר פגיעת ראש, לעיתים, האדם מתמודד עם ליקויים מוטוריים, תחושתיים וקוגניטיביים שמצריכים התאמות מיוחדות בביתו, על מנת לאפשר לו לתפקד באופן עצמאי ובטיחותי, כמו למשל התקנת מאחזים בחדר השירותים והרחצה, הרחבת פתח הדלתות לצורך ניידות בכסא גלגלים ועוד.

  • שיקום נהיגה – שינוי במצב הרפואי (כמו שינויים בראייה, שינויים קוגניטיביים, פגיעה פיזית ועוד), העלול להשפיע על הנהיגה, מחייב דיווח לרשויות. חובת הדיווח בארץ חלה על האדם עצמו ועל רופא. ריפוי בעיסוק בתחום שיקום נהיגה כוללת בין השאר אבחון והערכה של תפקודים ומיומנויות הקשורים לנהיגה. ישנם מרפאים בעיסוק – משקמי נהיגה, הבודקים כישורים מוטוריים, תחושתיים, קוגניטיביים, תפיסתיים והתנהגותיים. הם מעריכים את מסוגלותו של האדם הנבדק לנהיגה בכלל, בוחנים את נהיגתו בפועל, ובמקרה הצורך ממליץ על סוג רכב ואבזור המתאימים לסוג המגבלה וחיוניים לצורך נהיגה עצמאית ובטוחה.

  • הדרכה לבני משפחה ולמטפל עיקרי – הסביבה האנושית של האדם כוללת בני משפחה, מטפל (לרוב מועסק עובד זר) וחברים, והיא בעלת חשיבות רבה להצלחת תהליך השיקום. הטיפול בריפוי בעיסוק מתמקד במידה רבה גם בהדרכת המטפלים העיקריים שמתלווים למטופל, על מנת להטמיע בסביבה הביתית ומחוצה לה את האסטרטגיות שנלמדו ולהשתמש בהן במגוון תפקודים. כמו כן, ההדרכה מסייעת לבני המשפחה ולמטפלים להבין את הקשיים עמם מתמודד המטופל, וכן כיצד לספק לו את האתגר הנכון ביותר עבורו – מחד, לא לבצע עבורו ולהקל עליו, ומאידך – לא לדרוש מעבר ליכולותיו באופן שיתסכל אותו.


הידעתם?

-מקצוע הריפוי בעיסוק הוא אחד ממקצועות הבריאות, הנלמד במוסדות אקדמאים מוכרים.

-על מנת לעסוק במקצוע הריפוי בעיסוק, יש ללמוד לתואר ראשון, הנלמד לאורך 3.5 שנים, ובסופו יש לעמוד בהצלחה במבחן הרישוי מטעם משרד הבריאות.

-הסטודנטים לתואר ראשון בריפוי בעיסוק לומדים בתדירות של חמישה ימים בשבוע, וממלאים 1000 שעות הכשרה מעשית.

-בישראל ניתן ללמוד לתארים מתקדמים בריפוי בעיסוק – תואר שני, תואר שלישי (דוקטורט).

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page