המוח זקוק לאספקת חמצן רציפה כדי לשרוד. הפרעה מוחלטת באספקת החמצן למוח מכונה אנוקסיה מוחית. אספקה חלקית של חמצן למוח, אך במידה שאינה מספקת לשמירה על תפקוד מוחי תקין, נקראת היפוקסיה מוחית. במצבים בהם ישנה ירידה באספקת החמצן למוח, תפקוד המוח יושפע באופן מידי, ועלולים להיגרם נזקים בלתי הפיכים לרקמת המוח. פגיעה מסוג זה עלולה להגרם כתוצאה ממגוון מצבים כמו דום לב, הפרעה בתפקוד הלבבי, חנק, טביעה, שאיפת עשן ועוד.
אובדן הכרה יתרחש כעבור 15 שניות בהיעדר אספקת חמצן למוח, ונזק מוחי יחל להיווצר כעבור 4 דקות ללא חמצן.
מהו הטיפול הראשוני בפגיעה אנוקסית?
כאמור, הגורמים לפגיעה מסוג זה רבים ומגוונים, לכן הטיפול הראשוני שיינתן בבית החולים תלוי בנסיבות שהובילו לפגיעה. בכל המקרים, הטיפול יתמקד באיזון לחץ הדם והדופק הדרושים לאספקת דם תקינה. בפגיעות קשות המטופל אף יונשם במחלקת טיפול נמרץ.
מהן ההשלכות של פגיעה אנוקסית?
ישנן עדויות לכך שההשלכות של פגיעה אנוקסית חמורות יותר בהשוואה להשלכות של פגיעת ראש טראומטית (TBI). ייתכן שהסיבה לכך היא באופי הנזק שנוצר במוח. בפגיעת ראש טראומטית, לרוב, הנזק שנוצר הוא באקסונים (אקסון הוא חלק מתא עצב, שתפקידו להעביר מידע מגוף התא, לתא עצב אחר). בפגיעות מסוג זה המוח לעיתים קרובות יוצר קשרים חלופיים בניסיון לפצות על קווי התקשורת (אקסונים) שנפגעו. בפגיעה אנוקסית לעומת זאת, הפגיעה לרוב היא בגופי תאי העצב, שנחשבים פגיעים יותר לנזק המוחי, ולעיתים הנזק הוא בלתי הפיך.
כמו בכל פגיעת ראש נרכשת, קיים קושי לחזות מראש מה תהיינה ההשלכות העתידיות ומה תהיה חומרתן, אם כי ישנם מספר פרמטרים שעשויים לסייע לכך:
גיל – היכולת לשרוד פגיעת ראש נרכשת, על סוגיה, וכן השיפור בתפקוד המוחי נמוכה יותר בקרב אנשים מעל גיל 50, בהשוואה לצעירים. עם זאת, ישנן עדויות לכך שאנשים מבוגרים מפיקים תועלת רבה משיקום לאחר פגיעה אנוקסית.
מידת הנזק המוחי – משך הזמן שבו לא הגיע חמצן למוח. ניתן לזהות את האזורים שנפגעו ולהעריך את הנזק המוחי בעזרת בדיקות הדמיה כמו CT ו- MRI, ובעזרת בדיקת EEG המציגה את הפעילות החשמלית במוח.
משך התרדמת – משך הזמן שהאדם שרוי במצב של חוסר הכרה, משקף לרוב את חומרת הפגיעה.
תגובת האישונים לאור – האישונים מתכווצים כתגובה לאור. בעקבות פגיעה מוחית האישונים עשויים להתרחב ולא להתכווץ כתגובה לאור.
ההשלכות ארוכות הטווח של פגיעה מסוג זה תלויות בחומרת האנוקסיה המוחית ומה היקף הפגיעה. ככל שחומרת האנוקסיה רבה יותר, כך הנזק המוחי יהיה ככל הנראה נרחב יותר.
אילו ליקויים נפוצים לאחר פגיעה אנוקסית?
- ליקויים מוטוריים – פגיעה בקורטקס (קליפת המוח), במוחון (המוח הקטן) ובגרעיני הבסיס, תביא ככל הנראה לליקויים מוטוריים, כמו חולשת שרירים, ספסטיות או נוקשות, ליקויים בשיווי המשקל ובקואורדינציה והפרעות תנועה כמו רעד, כוריאה ועוד.
ליקויים סנסוריים (תחושתיים) – פגיעה באזורים שונים במוח, כמו גזע המוח והתלמוס, עשויה להוביל לפגיעה סנסורית (תחושתית) מסוגים שונים, כמו כאב, תחושת טמפרטורה ופרופריוספציה (מאפשר לנו להבין מהו מנח הגוף שלנו ללא צורך בפידבק ויזואלי). בנוסף, האונה העורפית של המוח, המכונה האונה האוקסיפיטלית, רגישה מאוד לפגיעה אנוקסית. פגיעה בקליפת המוח, באונה האוקסיפיטלית, עלולה לגרום לאובדן הראייה על רקע מוחי ולא על רקע עיני, מצב הנקרא ״עיוורון קורטיקלי״.
ליקויים בתפקודים הניהוליים – פגיעה באונה הקדמית (פרונטלית) עשויה להוביל לליקויים בתפקודים הניהוליים. תפקודים ניהוליים הם יכולות החשיבה הגבוהות ביותר של האדם, והם כוללים יכולת תכנון, יזימה, יכולת לווסת רגש ולעכב תגובה ועוד.
ליקויים בזיכרון – פגיעה בהיפוקמפוס במוח עלולה להוביל לליקויים בזיכרון. ההיפוקמפוס ממוקם באונה הרקתית (טמפורלית) ויש לו תפקיד משמעותי בכל הקשור לתפקודי הזיכרון. ההיפוקמפוס רגיש מאוד לפגיעה אנוקסית.
הפרעות בדיבור ובשפה – פגיעה באזורים מוחיים, כמו האונה הרקתית (טמפורלית), עלולה להוביל להפרעות בדיבור ובשפה.
שינויים רגשיים והתנהגותיים – פגיעה באונה הקדמית (פרונטלית) עלולה להוביל לשינויים באישיות ובהתנהגות, כמו אימפולסיביות, עצבנות עד התנהגות אלימה, וכן לשינויים במצב הרוח כמו דיכאון.
שינויים באיזון ההורמונלי – פגיעה בתלמוס או בהיפופיזה (בלוטת יותרת המוח) עשויה להביא לשינויים הורמונליים, שיכולים להתבטא בירידה בחשק המיני, עייפות, קושי בוויסות טמפרטורת הגוף ועוד.
שיקום לאחר אנוקסיה מוחית
עקרונות השיקום לאחר פגיעה אנוקסית זהים לעקרונות לאחר פגיעות ראש נרכשות מסוגים שונים. על תכנית השיקום לכלול טיפולים מגוונים הכוללים טיפול רפואי, סיעודי, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאי תקשורת, פסיכולוג, תזונאי, עובד סוציאלי ועוד.
השיפור לאחר פגיעה מסוג זה עשוי להמשך מספר שנים, אם כי לרוב יהיה מתון והדרגתי יותר לאחר החודשים הראשונים.